Search
  • erankatz77

ללמוד שפות זרות


מתוך הפרק 'יידיבריש' - סוד המוח היהודי.

" כמו שביידיש ולאדינו שילבו מילים עבריות בתוך גרמנית וקסטיליאנית, זאת על מנת לשמר ולזכור את העברית הקדושה, עשה אתה את ההפך ! שלב מילים חדשות בספרדית בתוך משפטים עבריים " חיכך פאביו את ידיו בהנאה. " למשל " גרד עת סנטרו. " בוא ניקח את המילה 'דינרו' – כסף. תחבר כמה שיותר משפטים בעברית בהם אתה מדבר על כסף, רק שאת המילה כסף תחליף ב'דינרו'." " כמה דינרו יש לך בארנק ?. אני צריך להלוות איזה 50 ש"ח... " " כל מה שמעניין אותך זה דינרו, דינרו, דינרו. אתה טיפוס מאוד חומרני " " הוא איש עשיר. יש לו מלא דינרו בבנק... " כעט נעבור למילה חדשה – 'הומברה' - איש, אדם. " " איזה הומברה נחמד. הוא עזר לי להתניע את המכונית " " אתה רואה את ההומברה ההוא שם... זה שלובש כובע אדום מדליק ?". " לפי החליפה שהוא לובש, להומברה הזה יש הרבה דינרו " הוסיף גרום. " בדיוק ! זה הרעיון. " אישר פאביו. " כל פעם להוסיף מילים בתוך המשפט. עשיר זה 'ריקו' בספרדית." " איזהו הומברה ריקו, השמח בחלקו " קלע ג'רום למטרה. " 'קיירו' – אני רוצה, בספרדית. " " קיירו שיהיה שלום בעולם. " " קיירו הרבה בריאות למשפחתי. " קיירו איזו עוגה טובה. זה מה שבא לי עכשיו. " " קיירו דינרו. קיירו להיות הומברה ריקו " פרש ידיו לצדדים " בינתיים. 'סי טו קיירס'. אם תרצה." אמר פאביו " אני יכול להביא לך 'בויו' תפוחים חמה ו 'טאסה' של קפה הפוך כמו שאתה אוהב... מה הבנת ? " אני חושב שזיהיתי, לפי הקשר ההגיוני, ש 'בויו תפוחים, זו עוגת תפוחים ו 'טאסה' קפה זה כוס קפה. "

בעודי מתעמק בשיטתו המיוחדת של פאביו ללמוד שפה חדשה, השיטה היהודית, כדבריו, נזכרתי לפתע שבתי גלי בת השמונה משתמשת בעצם בשיטה זו עם חברותיה, כחלק מסלנג יומיומי. " יום אחד שמעתי את הבת שלי והחברות שלה מנהלות שיחה שנשמעה בערך כך " סיפרתי לנוכחים. " 'בואי נשחק בזה... פליז. רוצה להחליף בובות ? פליז, פליז, מאוד בא לי את הברבי הג'ינג'ית' ביקשה חברה בתחינה ואח"כ בערב בבית אמרה לי בתי' אבא, תקנה לי מחר קלפים של הארי פוטר... טוב אבא...פליז' משכה בידי. שאלתי אותה עם היא יודעת מה פירוש המילה פליז שהיא החלה להשתמש בה פתאום. גלי חשבה על העניין ואמרה ' אני חושבת שזה 'בבקשה'. היא לא ידעה. היא הסיקה את משמעות המילה. זה הסתדר לה בהגיון על סמך צורת הביטוי של המילה והדרך בה שולבה המילה במשפט. זו בדיוק הטכניקה עליה אתה מדבר " אמרתי לפאביו. " נכון... כי ככל שאתה מרבה להשתמש במילה חדשה בתוך משפט, היא הופכת לפאמיליארית, למוכרת. היא הופכת לחלק מהשפה שלך. כמו המילים בלון, פרומו, רייטינג, ברייקס ועוד מאות מילים מלשונות אחרים שחיים בשפה העברית ". " תגיד" ביקש איתמר את רשות הדיבור. " אני מבין את ההגיון שבהטמעת מילים חדשות בדרך הזו, אבל לא נראה לך שלמעשה אתה לומד שפה באופן אולי קצת מעוות... למשל... אתה למד שריקו זה עשיר, אבל אתה לא יודע שזה מתייחס לזכר. יש גם את המילה ריקה – שזה עשירה. " גילה התמצאות. " אתה צודק בעיקרון. השיטה הזו טובה למי שרוצה ללמוד שפה ברמת ה'להסתדר'. מי שרוצה לדבר באופן מקצועי ומדוייק, צריך ללמוד באופן יסודי יותר את נטיית הפעלים המינים והזמנים. אתה צודק... אבל זו ההתחלה. ברגע שאתה לומד להכיר יותר ויותר מילים חדשות, קל יהיה לך ללמוד את המרכיבים האחרים של השפה כי רכשת כבר איזשהו בטחון בסיסי ". " וכמו שפאביו אמר, מספיק לדעת מילים מרכזיות כדי להסתדר במקום חדש. אתה לא צריך ללמוד ביסודיות הונגרית עם אתה נוסע לבודפשט. מספיק 50 עד 100 מילים " אמרתי. " אבל זה מביך לדבר עם שגיעות " ציין ג'רום. חיוך גדול עלה על שפתי. נזכרתי באותו ויכוח בדיוק שהיה לי עם אשתי יעל. " יעל היא בדיוק כמוך. פרפקטציוניסטית הטוענת שאם לא תגיד משפט כהילכתו, לא יבינו אותך ויותר גרוע – לא יעריכו אותך ". " היא צודקת " הסכים ג'רום מייד. " כאשר נסענו פעם יחדיו לפריס היא הזמינה את בתי המלון, קנתה כרטיסים במטרו, ביררה שעות פתיחה של אתרים והכל בצרפתית מושלמת כפי שלמדה והתאמנה עליה שנים. " סיפרתי. " כאשר אני מגלה יוזמה, ומעיז להגיד משהו בצרפתית במקומה, היא לא יודעת איפה לקבור את עצמה מרוב בושה. אבל הצחוק הוא שאני מסוגל להשיג את אותן תוצאות בעשירית מהרמה שהיא מדברת. לקופאית של המטרו אני אומר ' דו בי(ל)ייט, סיל וו פלה ' והיא מבינה מיד שאני מבקש שני כרטיסים. אין צורך לשבור את השיניים ולומר ' ז'ה וודריי אשטה דו בי(ל)ייט פור לה מטרו, סיל וו פלה ' כלומר ' הייתי מבקש לקנות שני כרטיסים למטרו, בבקשה '. בבית הקפה אני אומר בקצרה קפה או-לה או קרואסון שוקולד ותאמין לי שלא מביאים לי ספגטי ומיץ משמש". " לא הביישן למד " חייך פאביו. " לא לפחד לדבר עם שגיעות או באופן חסר " " אבל יש שיטה נוספת לחזק את הזיכרון של מילים בשפות שונות " הוספתי. " שיטה עליה קראתי במספר ספרים, בין השאר גם אצל 'ידידנו' ר' אריה ממודינא, עליו דיבר יוסף חיים. הרעיון מבוסס על שיטה של קשרים אסוציאטיבים, כלומר מציאת מילה נרדפת דומה בצליל ובהיגוי למילה חדשה שרוצים ללמוד... משהו הגיוני שדומה לאותה מילה 'בלתי הגיונית'. ר' אריה ממודינא נתן את הדוגמא של המילה 'אריסטוטלי'. כדי לזכור את המילה הזאת, הוא הפכה ל 'אריס טול טלה', כלומר אריס שנוטל בידיו טלה. " על אותו משקל 'פיאדרה' בספרדית זה אבן. פיאדרה נשמעת כמו פודרה, לכן כל שעלייך לעשות הוא לדמיין שאתה מגרד אבן עד שהיא הופכת לפודרה. התמונה הזו של האבן והפודרה הם שיזכירו לך את המילה 'פיאדרה'. 'כרטא' זה מכתב בספרדית. מה מזכירה לך המילה כרטא ? " " אטלס כרטא " אמר ג'רום. " יפה... אז תדמיין שאת כל מכתבייך אתה שומר בתוך אטלס כרטא.." " 'בומברו', זה כבאי. איזו אסוציאציה עולה בראשך ? " " BOMB – פצצה " אמר מיד. " פצצה גורמת לשריפה ולכן צריך כבאי " תיאר ג'רום כאשר לפתע קפץ במקומו.

1,106 views