לזכור בקלות רשימה אקראית של 10 מילים

3/3/2016

שימו לב לרשימה: 

מיטה, דג, עציץ, אבטיח, נר, מחבת, תפוז, מכונית, כלב, חצאית.

 

כעת נעבור על רשימת הפריטים, כאשר נצלם כל פריט בראש כתמונה בפני עצמה. המטרה היא ליצור רצף תמונות הקשורות והמזכירות לנו זו את זו. התמונה בדמיונכם חייבת להיות ברורה ומפורטת לחלוטין:

אם אומר לכם למשל לדמיין מכונית, חשוב שתדעו באיזו מכונית מדובר - האם זו מיצובישי או פיאט, באיזה צבע היא - לבן, או אולי אפור מטלי? האם יש לה אנטנה של טלפון סלולרי? האם חלק מהחלונות פתוחים?
אם תתבקשו לדמיין כוס - מה אתם רואים לנגד עיניכם? כוס גבוהה או נמוכה? זכוכית דקה או עבה? האם יש לה ידית או אין...


אתן לכם דוגמה לכוח הדמיון. קראו את התיאור הבא. אם מישהו נמצא בקרבתכם עדיף שהוא יקרא בפניכם קטע זה ואתם עיצמו את עיניכם ודמיינו:


אתם מחזיקים ביד כוס עשויה קלקר. חושו את החומר העדין והמחוספס באצבעות היד. לחצו קלות על דפנות הכוס וראו איך הן מתכווצות בקלות פנימה. אל תשברו את הכוס! הניחו אותה על השיש במטבח. פתחו קופסת קפה שאתם אוהבים. הריחו את הארומה המשכרת. כעת קחו כפית ממתכת בוהקת וגדשו אותה בגרגירי קפה. הניעו את הכפית בעדינות אל הכוס ושיפכו את תכנה. הקשיבו לרעש הנוצר ממגע הגרגירים הנופלים בתחתית כוס הקלקר. כעת מיזגו מים רותחים מקומקום חשמלי. הקשיבו לצליל המים הממלאים את הכוס. ראו את הבועות והקצף הנוצרים מהמסת גרגירי הקפה.
כעת פיתחו מלחיה (כן, כן - מלחיה) ושיפכו את תכנה אל תוך הכוס - ערבבו את המים והמלח בעזרת הכפית. הרימו את הכוס וקרבו אותה אל שפתותכם. ראו את האדים עולים מהכוס - קחו לגימה קטנה מהמשקה המלוח.
האם שרירי הפה שלכם מתכווצים בתיעוב? האם אתם חשים במליחות הבלתי נסבלת? האם מתחשק לכם לשטוף את הפה מהטעם הנורא?


ההבדל בין דמיון למציאות קטן מאוד. הגוף מגיב לתמונה דמיונית חדה כאילו היתה זו מציאות. תגובתנו היא אינסטינקטיבית. כאשר אנו צופים בסרט אימה, למשל - גופנו מזיע, רועד ומתכווץ כאילו אנו שותפים לחוויה אמיתית.


כעת נלמד כיצד לזכור את רשימת הפריטים. ראו את העניין כתרגיל משעשע או כמשחק ילדים.
הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא לדמיין את הפריט הראשון, "מיטה". כולנו יודעים כיצד נראית מיטה, אז פשוט דמיינו את המיטה שבביתכם. ראו למול עיניכם את מסגרת המיטה, את המזרן או את המצעים הפרוסים עליה כעת, השתדלו שהתמונה תהיה ברורה ככל האפשר.
הפריט הבא אותו אנחנו רוצים לזכור הוא "דג". כעת נעשה את הצעד הראשון לקראת זיכרון מאומן. ניצור קשר בין הפריט הראשון, "מיטה", שתמונתה טבועה כעת בזיכרוננו לבין הפריט אותו אנחנו רוצים לזכור - "דג".
הקשר בין שתי התמונות חייב להיות מגוחך ומוזר ככל האפשר: דמיינו, למשל, שבמיטתכם האהובה והנעימה ישן דג ענק, רטוב, מסריח ומגעיל... נורא, נכון?! טוב מאוד. זו תמונה שתזכרו היטב.


הסיבה לכך שביקשתי מכם לדמיין תמונה מוזרה ומגוחכת היא שיש לנו נטייה לזכור טוב יותר דברים אבסורדיים ולא הגיוניים. דבר הגיוני אינו מושך תשומת לב, ולכן לא נקלט בזיכרוננו.
אתם חייבים לראות את התמונה האבסורדית מול העיניים: עצמו את עיניכם וראו באופן חד וברור את התמונה. ברגע ש"צילמתם" אותה, הפסיקו לחשוב עליה ועברו לפריט הבא.

 

הפריט הבא הוא -"עציץ". הניחו ל"מיטה" והתרכזו כעט ביצירת קשר בין שני פריטים חדשים - בין ה"דג" ל"עציץ". דמיינו למשל כי באחד העציצים בביתכם תקוע דג פורל קפוא בגודל 2 מטר, כשראשו בתוך האדמה וזנבו מזדקר אל-על. אתם יכולים אפילו "לגעת" באצבעותיכם בגוף הרטוב והחלק של הדג. נסו גם "להריח" אותו... רואים את התמונה בראש? נמשיך הלאה.

 

 

הפריט הבא הוא - "אבטיח". ניצור קשר חדש בין "עציץ" לבין "אבטיח". דמיינו שיש לכם עציץ בצורת אבטיח. הוא עגול וירוק מבחוץ, פתוח בחלקו העליון וכל תוכו האדום איננו. במקומו יש אדמה חומה אשר מתוכה צומח שיח ביתי מעוטר בפרחים. אם תרצו תוכלו לדמיין כי העציץ המוזר הזה נמצא ממש ליד העציץ עם הדג. אני מתנצל על הנדנוד, אבל אתם חייבים לדמיין את התמונה המדויקת בראש! עם זאת, אין צורך להתעכב רבע שעה עד שמצאתם את התמונה הכי מגוחכת. צלמו את החזיון הראשון שעולה בראשכם. אם חשבתם על שתי תמונות אפשריות - "צלמו" את החזקה מבין השתיים - כלומר את המוזרה יותר.

 

הפריט הבא הוא - "נר". ניצור קשר בין "אבטיח" ל"נר". אין פשוט מזה. דמיינו נר ארוך תקוע בתוך האבטיח, או נר ענק בצורת אבטיח (כמו "נרות ירושלים" המעוצבים) שרק הפתיל יוצא מחלקו העליון. מדובר כמובן באבטיח עשוי משעווה.

 

"מחבת" - הוא הפריט הבא, אותו נקשור כאמור לנר. דמיינו כאילו הנר האומנותי שלנו משמש לחימום חביתה. על הנר הנמצא בסלון ביתנו נניח מחבת ונטגן את החביתה. דמיינו כי מהנר בוקעת להבה חזקה.

 

אנחנו ממשיכים עם - "תפוז". קחו את המחבת וכמו במשחק טניס התחילו לחבוט במאות תפוזים לכל עבר. ראו כיצד התפוזים עפים וגורמים להרס רב בכל הבית; תפוז אחד מנפץ אגרטל, השני פוגע במנורה וכד'.
אל תנסו, דרך אגב, להיזכר בפריטים הקודמים. פשוט התמקדו בתמונה אשר אני מתאר בפניכם.

"מכונית" - דמיינו 4 תפוזים גדולים המשמשים כגלגלים של מכונית מרצדס מפוארת. התמקדו במכונית הנוסעת בכביש על ארבעת התפוזים הללו. ראו את הניגוד הבולט בין הגלגלים הכתומים והמנופחים לבין גוף המרצדס עצמו, שהוא בצבע כסף מטלי ובעיצוב יוקרתי.

מכונית - "כלב". בתוך המרצדס המפוארת יושב לו בולדוג, יד אחת על ההגה ויד אחת שעונה בנונשלנטיות על מפתן החלון הפתוח. ראו את הבעת פניו הסנובית של הבולדוג (או כל כלב אחר לבחירתכם). 

אנחנו מגיעים לפריט האחרון - "חצאית". תארו בדמיונכם את עצמכם הולכים ברחוב ולפתע מבחינים בכלב זאב לבוש חצאית מיני ורודה. ראו את החצאית מתנופפת ברוח מאחורי הכלב (שסובל, דרך אגב, מבעיה חמורה של זהות מינית - אחרת הוא היה לובש מכנסי ג'ינס גבריים, כיאה לכלב זאב רציני...).

 

סיימנו את הרשימה. כעת נבחן מה אנחנו זוכרים. 


הפריט הראשון הוא מיטה. להבא, כדי לזכור את הפריט הראשון ברשימה מסוימת אפשר ליצור אסוציאציה עם פריט נוסף אשר מחליטים עליו כעל בסיס קבוע, למשל הראש שלנו. במקרה זה נדמיין כי אנחנו מחזיקים את המיטה שלנו על הראש (כמו אותן נשים הנושאות סלים על ראשן). כעת נמשיך. 
מה זכור לנו שישן במיטתנו?

דג ענק ורטוב, נכון? 

היכן עוד היה תקוע דג זה? 
בפריט השלישי... עציץ.
ומה היה מיוחד בעציץ, שהיתה לו צורה של...?

אבטיח.

והאבטיח לא היה ממש אבטיח, הוא היה בעצם...

נר!

והנר בעל הלהבה החזקה שימש לחימום...? 

מחבת 

עם המחבת במה חבטנו?

תפוזים!

ארבעה תפוזים החליפו...

גלגלים של מכונית.

מי נהג במכונית? 

כלב!

ומה לבש כלב אחר שראינו ברחוב? 

חצאית! (הכלבים של היום, אני אומר לכם...)

זה עתה זכרתם רשימה של עשרה פריטים! עברו עכשיו לעמוד הבא וחזרו שוב על הרשימה ללא הכוונה שלי.

Please reload

טיפים נוספים
Please reload